נסחפתי בצחוק שלו

לעמר היה צחוק מתגלגל שאי אפשר היה לעמוד בו. לפעמים הייתי עצבני או בלי מצב רוח, אבל כששמעתי אותו צוחק, הייתי פשוט נסחף בצחוק שלו.
יום חמישי אחד ישבנו שנינו אצלי במשרד. שלומי היה צריך לצאת מוקדם. הוא נכנס אלי ושאל אותי מתי לחזור ביום ראשון?
עמר שישב לידי ענה לו: ``תחזור ב-13.00`` ואני באופן אוטומטי אשרתי את החלטתו.
פתאום קלטתי את הסיטואציה, ואני יודע ששלומי צריך לחזור הרבה יותר מוקדם, קראתי לשלומי, ועמר נשפך מצחוק.

אהרון ברדה