אומגה בפורימון

בכיתה י` החלטנו בפורימון לבנות בשבט אומגה. בגשם אימים עמדנו, סליפוי עמר ואני על הסנאדות, בגובה של 20 מטר בערך, תלויים בין שמים וארץ, רטובים לגמרי, עמדנו וכפתנו. באיזה שלב אמרתי לעמר: "די רד, בוא נפסיק" אך הוא לא וויתר.

הוא אילץ אותנו לסיים את הבניה למרות הגשם. בסופו של דבר, הקמנו אומגה לתפארת,עם סוכה של 4 קומות. שרון בדק את האומגה ומסיבות בטיחותיות הוא לא אישר לחניכים בשבט לעלות עליה. רק לשכב"ג (שכבה בוגרת) מותר היה לגלוש באומגה.    

חודש אחרי פורים עוד עלינו וירדנו ממנה בלי פחד, היינו יושבים שם בקומה הרביעית עם גיטרה ושרים.

אסף שכטר