קיץ במטע האנונה

אני חקלאי, ויש לי מטעים בהם אני מגדל אנונה. כשהייתי מגיע לביתם של אבי וחיה עם קרטון של פרי האנונה, עמר התעניין באופן שבו הפרי גדל. הסברתי לו שהאנונה מופרית באופן טבעי על ידי חרקים. ואם רוצים לגדל אותו באופן מסחרי, יש להפרות אותו בצורה מלאכותית - בשיטה ידנית.
הוא התעניין מאוד בתהליך ההפריה, שאל שאלות, רצה לדעת הכל.
התרשמתי מאוד מהתעניינותו בנושא, כי זה לא אפיין אפילו את הנערים שעבדו במטע.
ולכן כשהוא ביקש ממני שאצרף אותו לחבורת הנערים העובדים אצלי, הסכמתי מיד. היה זה באחת מחופשות הקיץ. הוא היה בערך בן 16.
עמר הגיע למטע, עם כמה חברים שלו,ומיד עמדתי על האיכויות של הבחור. ראיתי באיזו רצינות ואחריות הוא עובד. תוך זמן קצר מיניתי אותו לאחראי על צוות העובדים.
כיון שהפרדסים נמצאים בשטחים שמחוץ לרחובות, הוא השיג לעצמו אופניים, איתם היה מגיע למטע בשעות הבוקר המוקדמות, ואחר-כך בשעות אחר-הצהריים. תמיד מדייק, אף פעם אינו מאחר.
היה מגיע, מחלק לצוות את כלי העבודה, מפזר אותם לשורות קטיף הפרחים, דואג שהם יפרקו את הפרחים ואחר-כך שיבצעו את ההפריה.
עמר הסביר לכולם כמה חשוב לבצע את העבודה בזהירות וברצינות, כי כמות הפרי בשנה הבאה תלויה באופן שבו הם יבצעו את ההפריה עכשיו.
תענוג היה לשבת מהצד ולהתבונן בו, ברצינות שלו, באופן בו דיבר עם חבריו לעבודה. הם מאוד כיבדו אותו והעריצו אותו. תמיד הכל אצלו היה מהול באיזה הומור, תמיד עם חיוך.
במהלך הזמן הגעתי פחות למטע, פשוט סמכתי עליו. הוא השגיח על כל תהליך העבודה ולא נתן לחברה ל ``חפף `` במשהו. כשעמר היה שם ידעתי שאין לי מה לדאוג. ואומנם אחרי אותו קיץ, החלקה שעמר היה אחראי עליה, הניבה המון פרי.
בסוף עונת העבודה, עמר ניגש אלי ושאל אם בשנה הבאה הוא יוכל לחזור ולעבוד במטע. הסכמתי ללא כל היסוס. הבטחתי לו שבעונה הבאה הוא יהיה אחראי על כל נושא ההפריה.
ידעתי שאני מפקיד בידיו את האחריות לכמות הפרי שהמטע יניב בשנה שאחריה, ידעתי גם שיש לי על מי לסמוך.
ושוב הגיעה חופשת הקיץ, עמר בן 17, בוגר יותר ומנוסה יותר.
במהירות, בלי בזבוז זמן מיותר הוא ארגן את החבר`ה לעבודה. הכל פשוט זרם. הוא היה אחראי על העובדים ואני התפניתי, שקט ורגוע, לעיסוקים אחרים שלי.
יום אחד הגעתי למטע ושאלתי את עמר על איזה נער שאני כבר לא רואה יומיים, בסמכותיות רבה והמון ביטחון הוא ענה לי: ``ביקשתי ממנו שלא יגיע יותר למטע , הבחור לא מספיק רציני``.
הוא מסר לי את מספר הימים שהנער הזה עבד בכדי שאשלם לו עבור אותם ימים.
זה היה עמר, אחראי, סמכותי והוגן.

חנני קושלביץ`