יוצאים להצטלם בחוף ראשון

בכיתה י``ב, אורן, שריכז את השבט, סיים את שנת הפעילות. הצוות החליט לארגן לו אלבום תמונות למזכרת. יום אחד עמר הגיע עם האוטו, דנה ואני הצטרפנו אליו, ויחד נסענו להצטלם בחוף הים בראשון.

זה היה יום של סיוט. עמר האכיל אותנו שם בהרבה חול. הוא פשוט שיגע אותנו עם הצילומים. מתנו מעייפות, וכבר רצינו לחזור הביתה. כשסוף סוף גמרנו עם הצילומים, הוא החליט שאנחנו לא נכנסות אליו לאוטו עם החול ועם הזפת ברגליים. הוא אילץ אותנו ללכת ולהתרחץ במקלחות שעל החוף.
המקלחות היו כל-כך רחוקות, אבל הוא לא היה מוכן לוותר.
כך צעדנו שלושתינו לכיוון המקלחות, הוא הלך קדימה, אנחנו אחוריו, עייפות ועצבניות, הולכות ומקללות אותו כל הזמן. הוא הגיע ראשון למקלחות, נעמד לו מתחת לזרם המים, והחל לעסות לעצמו את הבטן בתנועות סיבוביות כאילו שהוא מסבן את עצמו, כמו איזה מלך.
אנחנו הבטנו בו מרחוק ובינתיים קלטנו משהו מוזר. שמנו לב שהחוף מלא רק בנשים ובילדות.
פתאום שמענו את המציל צועק לעברו שזה חוף של נשים, אבל הוא המשיך בשלו כאילו כלום... לא הזיז לו.
וכך, רק אחרי ששטפנו את עצמנו, והורדנו את שאריות הזפת מהרגליים, הוא נרגע והיה מוכן להכניס אותנו לאוטו.

חמוטל שמעוני - ``חמצוץ``