זיכרונות שאני נושאת מאחיין אהוב.

קרן בתי ועמר שניהם ילידי ינואר הבדל של שנה ביניהם, קרובים בגיל, קרובים בנפש ודומים באופי. הזיכרונות שלי מעמר שזורים בקשר שלו עם המשפחה ועם קרן. בכל מפגש משפחתי שניהם היו צמודים זה לזו. שיחקו יחד הסתודדו יחד השתוללו יחד, היתה ביניהם אהבה גדולה והערכה הדדית. גרנו בסמיכות נפגשנו הרבה, והם, תמיד כמו זוג אוהבים.

בימי ששי ובחגים כל המשפחה היתה מגיעה לסבא ולסבתא במושב ישרש, שם הנכדים נהנו מהמרחבים, מהשדות מהפרדסים ובעיקר מהלולים והתרנגולות. עמר פרח במושב. ילד פעלתן עם הרבה אנרגיות ושובב לא קטן. כל-כך הרבה זיכרונות יש לי ממנו מתקופה זו. בחצר שבמושב צמח עץ גויאבות, בראש-השנה פרותיו עדין לא בשלו, אני זוכרת איך הוא היה מטפס על העץ קוטף את פירות הבוסר, טועם וזורק. איך היה מתעקש ללכת עם סבא לאסוף ביצים בלול כשעדיין לא הגיע למסילות האיסוף, והביצים שאסף יותר נשברו משנאספו, לפעמים היה מאכיל את התרנגולות בקליפות הביצים ששבר...
הרבה הרבה זיכרונות מתוקים מעלים בי חיוך על עולם תמים שהיה, והלב מלא בעצב על עולם מלא שנעלם.

כוכבה ירושלמי