האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

גל רודף גל ונשבר, גם אתה לפעמים

החלל הריק בלב והרגשת הפספוס שמצויה בי כרגע , אינה מאפשרת לי להפסיק לחשוב על אותו זמן קצר שעברנו ביחד.
אני לא יכולה לשכוח איך ישבנו שלובי ידיים באולם קולנוע וראינו ביחד את הסרט `` משוגעים על מרי``. כולם נפלו מצחוק, ורק שנינו הסתכלנו אחד על השני, ולא הבנו מה אנחנו עושים שם. חייכתי אליך. נתת לי נשיקה על הלחי, ולחשת לי באוזן שיש לי חיוך מקסים, ובכל פעם שאתה מסתכל עלי מחייכת, אתה נזכר בדברים טובים ושוכח את כל הרעים.
המשפט הזה מהדהד בראשי שוב ושוב.
אני נזכרת שאמרת לי שהדבר הכי חשוב לך בקשר שלנו, זה העובדה שאמא שלך אוהבת אותי. צחקנו איך ישבנו במהלך מסיבת ההפתעה של ההורים שלך, בקפה הבימה, כאשר אמא שלך באה לעברי וזרקה: `` הנה כלתי!``.
כל שיר שאני שומעת ברדיו, מזכיר לי אותך, אבל ישנו שיר שמעביר בי צמרמורת באופן מיוחד, זהו שיר של רון שובל:
`` גל רודף גל ונשבר, גם אתה לפעמים,
יום רודף יום ונגמר, גם אתה לפעמים,
לפעמים הים שקט ואין גלים, גם אתה לפעמים…``
עמר,
בכל פעם שאני מסתכלת על התמונה שנתת לי אני מרגישה תחושת חוזק, בדיוק כמו ששידרת והקרנת במציאות.
יושבת כאן ומתגעגעת אליך פה למטה.

מיכל ברי

POWERED BY קידום אתרים
© 2024 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ