הילד היפה עם החיוך שובה הלב והמגן דוד על הצוואר

שמי מירלט אוחאו. את עמר הכרתי בשנת 1988 במחנה קיץ של תנועת נוער בינלאומית ה-c.i.s.vנפגשנו בכפר קטן בנורבגיה. למחנה זה הגיעו 12 משלחות מכל מיני מדינות. כולנו ילדים בני 11. את עמר קלטתי כבר מהיום הראשון של המחנה. הוא מאוד בלט בין הילדים, הוא היה ילד יפה, עם עיניים גדולות, שיער כהה וחיוך רחב על הפנים.
במהלך החודש שהיינו במחנה גם למדתי להכיר אותו. ילד אנרגטי מאוד, תמיד עם מצב רוח-טוב, עם חיוך רחב וצחוק סוחף. אני לא זוכרת שראיתי אותו פעם עצוב או כועס. כשדיבר תמיד שמעו אותו, ובכלל היה מאוד קל להסתדר איתו.
כשהגעתי למחנה זו הייתה עבורי הפעם הראשונה שנפגשתי עם תרבויות ומנהגים השונים מאלה שהכרתי. כמה מופתעת הייתי כשראיתי את עמר כותב מימין לשמאל. הוא גם ניסה ללמד אותי לכתוב את שמי בעברית. היינו אומנם שונים, אך במהלך הפעילויות שהיו במחנה ובמגרש המשחקים אי-אפשר היה להבדיל בינינו, היינו שווים ודומים.
אז, האנגלית שלי לא הייתה כל-כך רהוטה, אך זה לא הקשה על הידוק הקשר בין הילדים. עם עמר היו לי שיחות רבות בנושאים שונים שהעסיקו אותנו אז כילדים. צחקנו הרבה, לימדנו אחד את השני שירים, אהבנו להיות יחד.
אני זוכרת את השרשרת עם המגן-דוד שהוא ענד על צווארו, ואת ההסברים שלו על משמעות הסמל הזה ליהודים.
עמר מאוד נהנה בקיץ, בדיוק כמוני וכמו שאר הילדים במחנה. מאז אותו מחנה לא פגשתי אותו וקשה לי לדמיין איך הוא נראה בבגרותו, במחשבותיי ובזיכרוני הוא נשאר אותו עמר שהכרתי, כפי שהיה במחנה של אותו קיץ. הילד היפה, עם החיוך שובה הלב והמגן דוד על הצוואר.
אוהב אותך תמיד כפי שהיית.

מירלט אוחאו - מכסיקו