צופים עומר ואני

פסח, טיול של יומיים , פעם ראשונה בשק שינה עם תרמיל ומימיה ובלי אמא ואבא, חוזרת הביתה עם המון חוויות ואנחנו נפגשים. מספרת לך על היתושים והעקיצות, על ההשתוללות בלילה עם צבעים ומשחת שינים, על הגשם שלא פסק והרטיב אותנו מכף רגל ועד ראש.
ואתה מחייך מין חיוך מוכר כזה, ואתה כבר גדול, חייל בצבא, ובמין קוליות כזאת אתה אומר: ``ככה זה בהתחלה`` וזה הכיף האמיתי. היום לאחר שלוש שנים בצופים אני יודעת כמה צדקת.
ועכשיו כל שלישי ושבת במדי החאקי שלי חושבת עליך, עלי ועל הצופים.

עמית אלקבץ