האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

פתאום געגוע 

פתאום געגוע אליך חבר. שנתיים מאז שהלכת, הרבה זמן.
ואני לא בוכה, כי אין לי בשביל מה, ואני לא חושב, כי אני רוצה להמשיך.
אבל פתאום בלי לדעת, בלי להבין ובלי הזמנה, פתאום זה בא, געגוע.
ואני פה בנפאל הרחוקה, רחוק מאיפה שהיית, מאיפה שהיה ביתך, רחוק מן המקום בו נפלת, מן המקום בו נקברת, רחוק ממך.
כאן, ממרחקים אלה אני כל-כך מתגעגע אליך חבר.
עמר, תן לי סימן, כי בעולם הזה אני לא מוצא אותך, תן לי להבין ואולי קצת להרגיש אותך.
כאן, אתה חלק מהעוצמה והמרחב של הנופים המדהימים, ואני כל-כך מתגעגע, ורוצה שתהיה כאן לצידי.
ופתאום שוב, געגוע חזק וכואב. געגעוע לחבר שאיננו.

רועי פראתי

POWERED BY קידום אתרים
© 2024 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ