מאת - רעות | 07/05/2008

"אחינו בכינו"
אתמול, ערב יום הזיכרון, תוגה ומועקה חולקות את האוויר במקביל, ואני לתומי חושבת, כמו בכל שנה... צריכים לעשות סרט לזכרו של עומר...
ואז פתאום- מתחיל הסרט לזכרך "אחינו בכינו" מאת שלמה ארצי. בקושי יכולתי לראות מבעד לדמעות שזלגו לאורך הסרט... הכאב שטף אותי.
אתה עומר היית המדריך שלי כשהייתי בכיתה ח'...והמרכז הנערץ כשהייתי בשכבת ט'.
לצערי- לא ידעתי-אבל עם השנים הפכתי להיות אלה שקשה להם באירועי זיכרון. אחת שמתקשה להגיע לבתי עלמין, ונעדרת דרך קבע מטקסים.
אולי זה בגלל שמאז שהלכת, פגשתי את המוות כמה פעמים, ואף קרוב, וקשה לי מאוד עם האבנים האלו.
בכל אופן- רציתי לספר למשפחה שלך, שאני זוכרת אותך, מוקירה אותך, ומספרת עליך...אני זוכרת אותך.
עומר אתה ראוי שיעשו עליך סרט.
ואני, אני זכיתי שאדם כמוך עבר בחיי...
מתגעגעת