לא מבזבז יותר מדי מילים

לא מבזבז יותר מדי מילים

את עומר אני זוכרת מאז שהיינו בנות 10 בערך, בתור האח הקטן והיפה של שירה .
אנחנו היינו חבורת בנות קשקשניות, יושבות שעות סביב שולחן האוכל בבית של שירה. יושבות ומדברות. חיה עומדת במטבח ומצחיקה אותנו עד דמעות, ועומר בתוך כל ההמולה היה מגיח לפתע מהחדר למטבח, בחיוכו המבויש, פותח את המקרר חוטף לו משהו, ``מה נשמע עמר?`` הייתי שואלת אותו, והוא לא מבזבז יותר מדי מילים: ``הכל אחלה`` קצר בדיבורים. עונה וחוזר לענייניו.

שרית צ`ליק