5.3.2004 - ההספד של עמית אלקבץ |

חמש שני בלעדיך, ע מ ר
חמש שנים בלי לראות את הבעות הפנים שלך,
חמש שנים בלי לשמוע את קולך הרם, וצחוקך המתגלגל,
חמש שנים שבהן אנחנו מנסים להמשיך בלעדיך,
חמש שנים שבהן אנחנו לא מפסיקים לזכור אותך,
חמש שנים שבהן אנחנו לא מפסיקים להתגעגע אליך,
חמש שנים בלי יכולת לדון איתך במה שקורה,
חמש שנים בלי לשמוע את תגובתך, כעסך, ורדיפת הצדק שלך.
חמש שנים בלי לשמוע את דעתך הנחרצת, בדרך כלל.
חמש שנים שבהן כל אחד מאיתנו- גַדַל, התפתח, והשתנָה.
חמש שנים שבהן קפאת בזיכרוננו כפי שהיית...רק בן 44
וחודש.
חמש שנים בלי לדעת מה קורה עם נשמתך, והיכן היא מטיילת.
חמש שנים של חיים כל-כך שונים ממה שהיו לפני כן....
חמש שנים של מאבק יום- יומי להמשיך בשיגרת החיים,
חמש שנים של מחשבות ותהיות : כיצד היית מבקש שנמשיך
בלעדיך?
חמש שנים שלא האמנו שנחזיק בהן מעמד.
עמית