מאת - יעקב | 15/05/2005

עומר / קובי כהן
יש לעולם מעין דרך משלו
יש ליקום, את הדרך שלו,
אך אתה האדם דע לך,
דרכך לא שלך היא.
העולם לך מכתיב את דרכו,
היקום לוקח לך את דרכך,
כה זה הלך, כה זה ישוב,
דרכך היא דרכו.
אמור לי, עומר,
אמור לי חבר,
מדוע דרכך,
היתה קצרה יותר?
שוב סובב לו שם,
שוב חוזר אליי,
אך דרכו של האדם,
נשלטת בידו.
חבר יקר,
חבר אהוב,
אדם אתה,
אדם ולא תשוב.
אמור לי, עומר,
אמור לי חבר,
מדוע דרכך,
היתה קצרה יותר?