מיכל דותן - האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

הייתי אז בת 11. הבת של השכנים, אחות של אסף ועוז, חניכת שבט שנ"יר, תלמידת בכור לוי, מאז עברו 13 שנים.
אותך, איני זוכרת אבל את פניו של אחי הגדול בעת שנודע לו עליך, לא אשכח לעולם. אני זוכרת את סירנות ניידות המשטרה מהדהדות ברחוב גורדון. את אלפי האנשים שעלו למרגלות ביתך, את החיילים, את הבכי, את השתיקה, את התדהמה בפניהם של חברייך, את הכאב בעיניי כל אחד שזכה להכיר חלק בך.
כך, בעודן השנים חולפות להן, אני כבר בת 23, מאלו שלמדו להכיר אותך דרך ההספדים, השירים, הסיפורים, הפעולות בצופים, משחקי הכדורסל, מוצאת את עצמי, במרחק מאות אלפי קילומטרים מהבית, זוכרת. אותך. יהי זכרך ברוך. מילים לזכרו :

מאת - מיכל דותן | 11/12/2012