מאת - ענבל דברצן - הונגריה | 29/03/2007

3 וחצי לפנות בוקר, סטודנטית שלומדת רפואה בארץ זרה, בהונגריה. זה השלב שאנחנו מתחילים להתארגן לקראת טקסי יום הזכרון. ישנה כאן קהילה די גדולה של ישראליים, וכל שנה אנו נערכים מחדש. בסה"כ כתבתי בגוגל את הכותרת "קטעי קריאה ליום הזכרון". והנה - מצאתי את עצמי נשאבת לסיפור החיים של עמר. והדמעות שלי זולגות מעל לספרי הלימוד העבים. וכמה גאווה אני מרגישה. על הזכות להקרא אזרחית מדינת ישראל. ובזכות אנשים כמו עמר - שנתנו לי את היכולת להרגיש שייכת למדינה שלי. כאן, קצת רחוק מהארץ - מגלים עד כמה טוב