מאת - קובי כהן | 10/05/2005

משפחת אלקבץ, מחזק את ידיכם, מקווה שהצער ידעך ותעלה השמחה בחלקכם.
את עומר הכרתי במהלך שנת השירות שלו באור יהודה, בצופים כיאה לעומר. היה רכז השבט,נסך רוחו על כולנו רוח של לתת, רוח של עוד, רוח של הצופים.
יצא לי לשוחח עם עומר לפני הגיוס, ולאחל לו גיוס קל ונעים, איחלתי לו הצלחה, ושישוב הביתה בשלום. עומר היה איש יקר, את כל מי שנשאל יענה לנו הוא את אותה התשובה לאותה שאלה.
אני זוכר איפה זה תפס אותי, התמונה נעצרה כבר 6 שנים,, אני יושב עם המשפחה בסלון, לפני פורים, אני כבן 18, והנה מבזק, בד"כ אני לא הקשבתי או צפיתי בחדשות, באותו הרגע ביקשתי מכולם שקט, כאילו ידעתי את דבר הבשורה, החלה הקריינית לדבר והרגשתי יותר ויותר רע, כאילו אני יודע שהיא הולכת להגיד שמשהו שאני מכיר אבד לבלי שוב.
ואכן, זה קרה, נאמר השם- סמ"ר עומר אלקבץ, ואז נעצר הזמן מלכת, אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. לאחר פחות מדקה- טלפון ממזל, טלפון מעידית, כולם רצו להגיד, את מה שאני כבר ידעתי.
עומר, יהי זכרך ברוך, שמור עלינו מלמעלה.
קובי (יעקב) כהן - אשדוד