יפית כחלון (חיון) | 02.05.2006
לא יודעת מה הסיבה, אבל כבר שבועיים שאתה לא יוצא לי מהראש, כל יום וכל היום.
מייסרת את עצמי שעדיין לא הצלחתי להעיז ולנסוע לבית הורייך כדי לקבל את הספר שאמך הציעה לי כבר כמעט לפני שנה.
חשבתי עלייך אתמול והיום בלי סוף, הדלקתי נר בבית, נשבעתי שלעולם לא אשכח.