1.3.1999 - בלוויה - ההספד של דודי אדניה |

קבץ
כך קראנו לך, קשה לדבר עלייך בזמן עבר, אתמול בלילה ישבנו החברה והסתכלנו
באלבומים המסודרים בחדר שלך, כל תמונה עם אותו חיוך. הכל מסודר הכל
במקום כי זה אתה עמר.
קבץ לפני שנתיים וחצי ביקשתי ממפקדיי לשחרר אותי לבקו"ם לקבל אותך ואת
משפחתך, גייסתי אותך לגולני והיום אני עומד פה ומספיד אותך לא ייתכן עמר,
מעטים האנשים שדוחים את שירותם הצבאי למען החברה הקהילה אהבת
המולדת. אתה התגייסת אחרון בשכבה וכל זה רק בשביל לתרום.
קבץ תמיד הפגנת כח בטחון לכל מי שהיה סביבך אתה שלא יודע להפסיד רק לנצח
והיום האדמה לקחה אותך.
קבץ היית בשבילנו הכל וזה לא היה מזמן, אני בטוח שאתה שומע אותי עכשיו
ומחייך כי זה שיר של שלמה.
קבץ אתמול שהגענו אליך הביתה ישבנו החברה ולא יכולנו לעקל את הבשורה
המרה.
עמר שכולם תמיד ידעו שאין מה לדאוג עמר שמנצח ויודע להסתדר אם ביום שישי
בכדורסל ואם בשבת בכדורגל.
קבץ מעל המיטה שלך יש פוסטר ומעליו משפט, משפט לא מובן להשיג את הבלתי
אפשרי עם פתח כלפי השמיים, היום הבלתי אפשרי לקח אותך ואתה נכנסת לתוך
השמיים לנוח בגן עדן.
עמר אתמול כששמענו על האירועים בלבנון התחלנו להזרים טלפונים לעברך, לעבר
הפלאפון שרק המזכירה ענתה, קבץ כנראה שלא נקבל תשובה.
וההודעות יישארו לעולם כמה חבל.
קבץ אתמול ישבנו והסתכלנו על הספרייה שלך מצאנו שני כרטיסים למופע של
שלמה ארצי, עכשיו כנראה יישארו באולם שני כיסאות ריקים שמיועדים לך, כמה
עצוב.
עמר קשה לשכוח את התקופה ששירתנו ביחד בגולני ניסיתי תמיד לעזור לך ואתה
דחית אותי, לא רצית לא הסכמת רצית להיות כמו כולם. למרות שידעת שאני יכול
כי זה אתה עמר.
באותה תקופה אביך התקשר מידי יום ואני הייתי אומר שהכל בסדר כי זה מה
שאמרת להגיד. ואני ציטטתי.
עמר אתה בטח זוכר את הלילה שיצאנו לקבל את הכומתה של גולני איך שמחת
הגיע הזמן להיות לוחם להילחם ולהגיע ללבנון באמצע המסע פנית אלי אמרת
שאינך חש בטוב ואני אמרתי לך שהכל קטן עליך, סטרת לי על הלחי וצחקת אמרת
דודי אתה צודק הכל קטן עלי, לאחר שלוש שעות איבדת את ההכרה והנשימה,
הנשמתי אותך מפה לפה והגענו לבית חולים כי זה אתה קבץ כל דבר עד הסוף המר.
לא סתם תת אלוף ארז גרשטיין סיפח אותך להיות הלוחם הצמוד שלו. כי זה אתה
עמר זה שמתאים יותר מכל אחד אחר.
ארז הוא זה שליווה אותך מחטיבת גולני ועד המרצדס הארורה.
לחיה אבי שירה ורועי אין הרבה מילים שיוכלו לנחם אתכם, נתתם פרח קיבלתם
גיבור.
מעכשיו רועי אתה הוא האח בכור אתה הוא אח של שירה היחיד. אחיה הוא שכולם
מצפים ממנו.
שירה עלייך מוטלת המשימה להחזיק את המשפחה כמו שהיא מאוחדת אוהבת
וחזקה.
לאבי וחיה אי אפשר לתאר כמה לחברים ולי קשה, אנו נעשה את המקסימום למלא
את החלל הריק שהשאיר עמר בביתכם.
היו חזקים ואל תהססו לבקש עזרה כי יש ממי.
קבץ אני יכול לעמוד מעלייך עוד הרבה זמן ולדבר בזמן עבר כי יש המון.
קבץ בשמי ובשם החברים אני לא רוצה להפריע לך במשכבך אנו מבטיחים לבוא
לבקר. כאן ובחדרך בבית.
עמר זה מה שנשאר רק כמה רגעים הרבה בדמיון כולם חיים.
זה מה שנשאר אני מדליק את האור אומר לעצמי מחר זה מחר מחר אולי תחזור.
זה מה שנשאר אני לא שומע כבר ממך כלום.
אומר לעצמי הרבה זמן עבר חדשות לא טובות גם על פני היקום.
שלום אח
אדניה דודי