10.3.2017 - ההספד של חגית ארבל |

חזרה להספדים >

עמר יקר,
ביום שישי 13/01/17 היינו צריכים לחגוג אתך  את חגיגות גיל ה-40 ,
אך לצערנו חייך נקטעו בגיל 22 כשנהרגת בפעילות בלבנון ונשארת מאז צעיר לנצח...
כל שנה כשמגיע תאריך יום הולדתך עולות לי הרבה מחשבות לגביך - איך היית עכשיו? איך היית נראה ? במה היית עוסק? כמה ילדים היו לך? איפה היית חי? ועוד הרבה שאלות שלעולם לא אדע את התשובה עליהן.
היום חשבתי לי – מעניין איך היית חוגג יום הולדת 40? בטוחה שהיית חוגג אותו בחיק הטבע שכה אהבת, מוקף בחברים ובמשפחה ומודה לכולם בחיוך המקסים והביישני שלך. היית דואג שזה יהיה במקום עם פריחות בשלל צבעים, ועם ריחות של אוויר נקי לאחר הגשמים, וכמובן בנוף יפה.
כולם היו באים מכל מקום בארץ כי כולם אהבו אותך מאוד.
היית ילד שאהב את החיים. אהבת לעסוק בספורט, אהבת את הצופים וכמובן את הפועל תל-אביב.  ביום הולדתך ה- 40  החלטתי שאני לא רוצה להיות עצובה, שאני רוצה ליהנות ולהיזכר בך, בדברים הטובים והחוויות שעברת אתנו ועם כל המשפחה, בטיולים הכיפיים שעשינו יחד, בבדיחות המיוחדות שלך, ובסיפורים שלך ושל חבריך שליוו אותך בחייך.  
אני לא רוצה לכתוב דברים עצובים רק שמחים וטובים על בן דודתי היקר, והחבר הטוב שלי שהיה כה מיוחד ואהוב,  ושבלט תמיד בטוב ליבו ואהבתו לאחר.
היית בן, אח, בן דוד, חייל שמפקדיך היו גאים בו  וחבר נפלא לכולם.
אולי שם למעלה בשמיים אתה מוקף באנשים מיוחדים כמוך, שחוגגים לך יום הולדת עם עוגות בלונים ונרות...
ואני אביט לי הערב בכוכבים, אולי אתה נמצא באחד מהם ומביט בנו בחיוך.
כולי תקווה שטוב לך שם למעלה בגן עדן.
אוהבת ומאוד מתגעגעת
בת דודתך חגית

 

 

POWERED BY קידום אתרים
© 2018 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ