מותי בא לי פתע
כאחד האדם,
ידעתי כי קרב.
ושבע חייתי,
בתום, בעוז ובתפארת.
בכחול ובירוק,
ובטעם המסתורין של הדבש,
ושל היפה.
מותי בא לי פתע.
ואיני זוכר
אם ברעם אש,
או בין קירות הפח הזועקים,
או שמע
בלבן לבן,
הדומם לבסוף.
עכשיו אני איני זוכר
מותי בא לי פתע.
