11.3.22 - הוא הלך / דייויד הרקינס - קראה חגית ארבל |

הוא הלך,

ואתה יכול 

להתעצב 

ולהזיל דמעות 

על שהוא נעלם.

אך מנגד,

אתה יכול לשמר את זיכרונו,

ולתת לו לחיות בקירבך.

הוא הלך, 

ואתה יכול 

לעצום את עיניך, 

ולהתפלל שהוא יחזור.

אך אתה גם יכול, 

לפקוח את העיניים, 

ולהתבונן 

בכל מה שהוא השאיר אחריו. 

הוא כבר איננו, 

וליבך יכול להיות ריק, 

עצוב 

ומלא געגועים אליו 

כי אתה לא יכול לראות אותו.

אך אתה  גם יכול, 

להיות מוצף בזכרונות נעימים, 

ולמלא את לבך 

בכל האהבה והחוויות שחלקתם יחד. 

הוא הלך ואיננו,

ואתה יכול לשקוע בזיכרונות העבר, 

להאחז בכאב, 

ולא לחדול מלהתגעגע אליו בעתיד.

אך מנגד

אתה יכול להיות מאושר בעתיד, 

הודות לכל מה שעברת איתו בעבר.

אתה יכול 

לבכות, 

להתאבל 

ולהתרפק על העבר בגעגוע ובכאב,

אך אתה גם יכול 

לחייך 

לאהוב

ולהמשיך הלאה

לאור הזיכרון שאתה נושא 

מחבר שעדיין חי בתוככה