15.3.2019 - ההספד של רן ביסמוט |

חזרה להספדים >

עמר אחי האהוב

את ה-28 בפברואר אני זוכר כמו עכשיו.
20 שנים חלפו מאז אותו יום ארור בו קרה המקרה הנורא.
אני עומד כאן ומסרב להאמין ששנים ארוכות חלפו, כי מיום ליום משנה לשנה אני מרגיש את
החותם שהשארת בליבי ובלב של כולנו.
עמר הייתה לי הזכות לשרת לידך, ולהכיר את עמר אוהב האדם, העקרוני, העקשן, הדקדקן
המוכשר והמסור, נעים הליכות שאוהב לעזור כמו חבר אמיתי.
סחפת את כולנו במנהיגות השקטה שלך, בטבעיות ללא כל מאמץ.
נפעמנו כל פעם מהרצון והיכולת שלך להשפיע ולהיות מעורב ולשנות.
כמו ביום התרבות בתל פאח'ר לאחר שראית את ההזנחה והעזובה, נלחמת לתקן את המראה הזה וטרחת לשלוח מכתב לכל הגורמים האחראיים, לא הסתפקת רק בלכעוס.
או המאמץ ביום חמישי בצהריים להגיע לתל אביב מהר ככל האפשר על מנת להצביע
למפלגה שאהדת.

עמר
הפרידה ממך השאירה חלל עצום, כאב ללא נחמה.
אנחנו המשכנו עם הזיכרונות שהשארת, והתמונות שחוזרות ברגעים כאלה ואחרים בחיים.
דמותך מופיעה ברגעי שמחה או העצב, בשחזור שיחות חולין, נסיעות, טיולים או סתם כשנשמע שיר עצוב שמתנגן ברדיו.

עמר
אנחנו מנסים להנחיל לילדנו ולסובבים אותנו את דרכך ומורשתך כמו: אהבת ארץ ישראל,
כפי שנהגת לומר: "בשביל לאהוב את ארץ ישראל צריך להכיר אותה."

עמר, לאחר לכתך הכרנו לעומק את המשפחה הנדירה שלך, משפחה שגידלה אותך לתפארת, אנחנו שומרים על קשר מיוחד איתה, נאחזים בה וחושבים עליך, ומבינים עמר שלא באמת נפרדנו ממך .

לנצח אחי אזכור אותך תמיד.
רן

POWERED BY קידום אתרים
© 2019 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ