15.3.24 - ההספד של שירה אל-קבץ ויינשטיין- אחות של עמר |

טוב, לא תיכננתי ואפילו ממש נמנעתי מלעמוד פה חשופה, לשתף, לחלוק,  זה לא טבעי עבורי לעמוד מול אנשים ולדבר מה אני עוברת ומרגישה, אבל הפעם זה היה גדול ממני,  זה בלתי נמנע, עמר לא היה עובר על זה בשתיקה, לא הוא לא היה.
וזה קשה, זה קשה מאד לכולנו, אנחנו עוברים כבודדים וכחברה תקופה שאף אחד לא דמיין שניתן יהיה לעבור אותה, כמות הזוועות היא בלתי נתפסת ובלתי ניתנת להכלה. הרשע לא הגיוני, השכול והאבל נמצאים בכל פינה ואין במה להיאחז, אין מאיפה לשאוב כוחות.
לעיתים אני מביטה לשמים ומחפשת ישועה ואין.
והיום כשאנו כולנו עומדים ניצבים פה בבית הקברות, במקום המוזר הזה, שאין פה טיפת תקווה ושמחה, עומדים סביב הקבר של עמר, זה עדין בלתי נתפס, הראש מבין  אבל הלב אינו מסוגל להכיל, איך זה קורה לנו  כמה חוסר צדק והגיון יש בעולם שלנו?
איך זה שהאח הטהור והמיוחד שהיה לי פשוט נעלם?
אני מרגישה שבחצי שנה האחרונה במלחמה המשוגעת הזו היו רגעים רבים בהן העיניים היו נשואות כלפינו, היו שניסו לשאוב כוחות מאיתנו, נשאלנו הרבה איך אנחנו מתמודדים עם כל מה שקורה? איך אנחנו עוברים או חווים את התקופה המטורללת הזו? שאלו אותנו מה אנחנו מרגישים כמשפחה כי הרי לנו יש כבר וותק ופז״מ בשכול...
כמה המלחמה הזו מקלפת את הפצע שהגליד קצת, או אולי כמה הפצע נפתח שוב מחדש, ואפילו הגדילו וביקשו ממני להתלוות למשפחות שיושבות שבעה ולתת להם כוחות, להראות שיש חיים ויש גם תקומה ונחמה 25 שנים אחרי, אבל לא הייתי מסוגלת כי הרי איך אפשר שאת  לא חושבת ומרגישה ככה, ואיך ניתן לחזק כשאתה מבין שמצפה להם עוד דרך ארוכה מאד רצופה בהרבה רגעים קשים ומאתגרים אבל מצפים להם  גם חיים אחרים משחשבנו שיהיו שונים ומלאים בתקווה.
והנה אנחנו עומדים פה 25 שנים אחרי, ועדין זוכרים בבירור את עמר את ההוויה שלו הגברית והגמלונית, המשפטים שלו, את החיספוס שהיה בו, ההומור הצינקני שאפיין אותו...
ואפילו היום אחרי 25 שנה לעיתים אנחנו עדין עסוקים במחשבות ובשאלות של איזה איש הוא היה צומח להיות? כמה משפיע הוא היה יכול להיות? איזה אבא הוא היה? איזה חבר? איזה בן ? וכמובן איזה אח הוא היה יכול להיות? ומה הוא היה אומר על כל מה שקורה פה?
ואין לנו תשובות, והתשובות מתכהות, כי זה המון זמן 25 שנים,
ואיך בכלל אפשר לתת כוחות לכל כך הרבה משפחות חדשות להורים שחדשים בשכול, אחים חברים וכל המעגלים החדשים שנוצרו בשכול החדש? ואתם המעגלים שמלווים אותנו מההתחלה שלנו, אתם כולכם כבר 25 שנה פה ביחד איתנו מסביב לעמר, תודה לכולכם,
והלוואי ויהיה לכולנו כוחות עבור כולם להמשיך וללוות את המשפחות החדשות ואת האבל הכל כך אישי של כל אחד ואחת  מאיתנו.