שלום לכולם,
משפחת אל-קבץ היקרה, חברים של עמר, חברים מצוות יחידת היק"ל, קרובים ותושבים יקרים.
אנו עומדים כאן ומציינים את את נפילתו של עמר, הלוחם והקשר האמיץ שנפל יחד עם מפקדו וחבריו היום לפני 19 שנה בפעילות מבצעית, בגיזרה המזרחית שבדרום לבנון.
אירוע שחרוט עמוק בזכרוני ובליבי כאילו התרחש אתמול.
עדיין זכורה לי הנסיעה באותו יום ראשון של ה-28.2.99 לכפר הסוני שבעא שבגיזרה המזרחית בלבנון.
זכורה לי הישיבה בחוות הדובדבנים בכפר, מפקדים וצוות החפ"ק (חיל פיקוד קדמי) כשאנחנו בודקים את רמת הסיבולת שלנו, ומתחרים בינינו מי יכול להשאיר את הידיים בתוך המים הקפואים יותר זמן...
אני זוכר איך ישבתי בבית אלמנתו של איש צד"ל, שבכפר אליו נסענו, והבטתי דרך החלון לכיוון אנשי הצוות, והם השתובבו והשתעשעו בלראיין אחד את השני עם המיקרופון של אילן רועה (כתב קול ישראל שהתלווה לסקר את האירוע בבית האלמנה) לעיני המצלמה שתעדה אותם.
זכורה לי הדרך חזרה למטולה דרך חצבייא שבלבנון והמפגש בגדוד הדרוזי...
והפיצוץ... רגעי הפיצוץ שחרוטים עמוק עמוק בזיכרוני.
נסענו בשיירה של 4 מכוניות מרצדס, ופתאום פיצוץ אדיר, התדרדרות סלעים והעשן.
העשן הרב הקשה עלי להבין מה קרה בדיוק. קיוויתי שנוסעי הרכב הספיקו לחצות את קו ההפעלה ולהעלם מאחורי העיקול, תקווה שהתבדתה והסתיימה בתוצאה הטרגית והכואבת.
ניסיתי ליצור איתם קשר אלחוטי אך הם לא הגיבו. מיד הבנתי שהמטען הכפול פגע בהם.
מתוך דאגה לשאר חברי הצוות, ניתנה פקודה לעצור לצידי הכביש ולהמתין .
לקחתי איתי חלק מהלוחמים והלכנו למצוא את ארבעת חברינו שישבו ברכב שנפגע.
כעבור מספר דקות איתרנו את מכונית המרצדס מפורקת ועולה בלהבות עקב הדלק והתחמושת שהיו בה, כל זה מנע מאיתנו להתקרב למכונית.
זכורים לי רגעי הלחץ ותחושת הסיכון שחשתי באותם רגעים. כי לאורך כל נסיונותינו להגיע לנפגעים אנשי החיזבאללה ירו לכיוונינו אש מרגמות.
ממבט שלי לכיוון המכונית, מיד הבנתי שאנשי הצוות נפלטו החוצה תוך התדרדרות הרכב במורד, לכיוון נחל חצבני, מצב שהפיח בי תקווה שאולי הם ניצלו ועדיין חייים, מה שהתברר כתקוות שוא.
תוך מספר דקות איתרנו שלושה הרוגים, את עמר מצאנו ראשון, הוא חרחר מעט ונתתי הוראה לדניאל החובש לנסות להציל אותו.
המשכתי וניסיתי לאתר את האחרים, תוך כדי חיפושם הודיעו לי שעמר נהרג. במרחק של 30-40 מטר מעמר איתרנו את אילן רועה ואת עימאד אבו-ריש. ואז מצאנו גם את ארז המפקד.
תת אלוף ארז, עמר, אבו ריש יחד עם כל שאר חברי צוות היק"ל היו לוחמים אמיצים, מיומנים, שצברו נסיון רב בלחימה בשטח ואימונים רבים , לרוע המזל הם נהרגו בפעולת טרור בזויה שפלה ופחדנית, של הפעלת מטען חבלה מרחוק, ואין לי כל ספק שבכל אירוע התקלות עם האויב ידם היתה על העליונה.
תהיה נשמתך עמר צרורה בצרור החיים יחד עם חבריך תת-אלוף ארז גרשטיין, עימאד אבו-ריש נהגו של ארז, וכתב קול ישראל אילן רועה.
שאול רז – כמיסה
