21.3.08 - ההספד של דורית נאמן |

עמר,
היום פורים. החג שאני הכי אוהבת. זה עדין כיף, אבל תמיד פחות...
נגמר עוד יום עבודה רגיל.
אני חוזרת הביתה, לבית החדש שלנו, בכפר יונה. כן, איפה שמושיק עשה שנת שרות...אל תצחק, הרבה דברים השתנו שם...
יש לנו גינה וכלבה וחתולה שבטח היית אוהב. נהיינו גדולים.
השנה דריה התחתנה, ליוני ולאפרת נולדו בנים וטל בדרך עם עוד בן. החיים ממשיכים לזרום... נראה מוזר שכבר עברו 9 שנים. זה המון זמן! וזה בכלל לא מרגיש מזמן. אני עוד הולכת להופעות של שלמה ארצי וחושבת שהיה יותר כיף אם היית איתי. אני רק לא מצליחה לדמיין אותך שר...
אני עוד אוהבת לשמוע את התכנית שלו כל שישי בצהריים, לא כל כך בגלל התכנית עצמה, יותר בגלל שזה מזכיר לי אותך יושב בקומונה עם ערמות עיתונים וחבילת וופלים על השולחן, רגע לפני שרצים לשבט...
אני עוד שמה לב למיקום של הפועל בטבלה (בעיקר בגלל גיא, אבל לא משנה...) –ובד"כ שמחה שאתה לא צריך לראות את זה...
אני עוד רואה אנשים דומים לך בפקק בכביש...ויודעת שזה לא יכול להיות כי אתה בטח היית חותך מהצד...
אני עוד רוצה להרים אליך טלפון ולהציע שנלך לאכול איפושהו... לא שכל כך עשינו את זה פעם, אבל עכשיו בא לי...פשוט,אז, רחובות הייתה נורא רחוקה, והיום כבר לא כל כך...
פתאום שמתי לב שאף פעם לא היה לי בזיכרון של הטלפון אף עמר חוץ ממך... בעצם, אני גם לא מכירה אף עמר, חוץ מאשר עמר מ"הישרדות" ,שדרך אגב, ממש הזכיר לי אותך... אני לא מבינה איך אחרים לא שמו לב לזה... או שכן, אבל התביישו להגיד...
המון פעמים אני חושבת איך היית נראה, עם או בלי צמיגים, עם או בלי קרחת...
במה היית עובד-עם אנשים או עם כסף... בטח עם כסף...
מי הייתה אישתך- ברור לי שהיית נשוי, והיא בטח הייתה קטנה ועדינה, שיודעת בדיוק מה היא רוצה... ואיך לגרום לך לרצות אותו הדבר...
איפה היית גר- את זה אני כבר לא יודעת, כי זה קרוב להורים של אשתך...
איזה אוטו היה לך- לא יודעת איזה,אבל בטוח מהעבודה...
אם היית עושה ספורט-או רק מדבר על זה שצריך לעשות... מקסימום פעם בשבוע-שבועיים כדור סל... וגם זה בלי אויר...
אם היו לך כאבי גו וברכיים עוד מהצבא, והיית מתקשר אלי להגיד שקיבלת מהאורטופד הפניה לפיזיותרפיה ומה לעשות... הייתי נותנת לך תרגילים, ובסוף לא היית עושה כלום...
מוזר לחשוב שהחיים יכלו להמשיך לקרות גם איתך. והכל היה נראה אחרת. אין לי ספק שכולם כאן היו מוותרים על כל הקשרים החדשים הנפלאים שנוצרו בינינו תמורת אותו קשר ישן ויציב איתך. אפילו אם היינו מדברים רק פעם בכמה חודשים, אפילו אם פעם בשנה... אפילו אם פחות מזה...
הייתי כל כך רוצה שהחיים שלך, שבקושי התחילו, ימשיכו להיות בצורה הכי רגילה שאפשר ושכל 9 השנים האלה ייכתבו מחדש, איתך.
חיבוק ענקי...
דורית.