21.3.08 - חגית פרידמן - "אם אלוהים" מאת אפרים סידון |

אם אלוהים אוהב אותם צעירים צעירים
למֵרַשותַיו,
שיירד להתבונן בהם פה-
שלא יקח אותם אליו.
אם אלוהים רוצה להתבשם מיופיים
ונעוריהם,
שלא יחטוף אותם לשמיים-
שישמור כאן,
עליהם.
למה הוא מקנא באושרנו הפעוט?
למה הוא מתנכל ליומֵנו הפשוט?
למה כל כך דחוף לו,
לראות אותם מתים?
יש לו הרי את כל הסבלנות,
את כל הזמן, את כל העיתים.
יש לו את כל העידנים, את כל הנצח,
את כל העונות.
ולנו יש כל כך מעט זמן,
איתם להנות.
כמה שנים טובות,
תקופה קצרה כל כך.
עם הבן , עם הילד,
עם החבר, עם האח.
זמן קצוב, זמן שאול, זמן אוזל,
זמן שעוד מעט יחלוף.
וגם מן הזמן הקצר הזה,
הוא עוד מעז לַחֲטוף.
לקחת בחוזק יד
וללא בושה ממש.
לגזול ברגע אחד ,
את כבשת הרש.
אם אלוהים אוהב אותם צעירים
צעירים,
לצד כסא הכבוד,
אז שיידע שגם אנחנו אוהבים אותם,
מאד.
אני לא יודע כמה-
אבל בטח לא פחות.
והוא הרי כבר קיבץ סביבו אלפים
ורבבות.
מכל פינה , מכל רחוב, מכל ישוב,
מכל חצר.
לו יש המון צעירים-
ולנו אחד, או שניים,
לא יותר.
אם אלוהים אוהב אותם צעירים ויפים,
אנו מתפללים ומבקשים מכבודו,
שישמור עליהם מקרוב-
אבל כרגע לא ממש לצידו.