21.3.2003 - ההספד של קרן ירושלמי |

עמר היקר,
איך אומרים למישהו שמתגעגים אליו
גם אם לא ראית אותו כל יום?
ואתה לא יודע מה מתרחש איתו בעצם.
אבל אתה אוהב אותו מאד,
ואוגר איתך המון המון זיכרונות טובים ממנו.
ומעמר יש לי בלי סוף זיכרונות.
אני זוכרת,
את ערבי הפיג'מה בימי שישי אצל סבא וסבתא במושב,
את האוהלים שהקמנו משמיכות, שרק הלכו והשתכללו,
את ההצקות לשירה על הבוקר, עוד לפני שהספיקה לקום,
ואיך גררתי אותו לאירועים משפחתיים,
לריקודי סלואו, הייתם מאמינים? עמר וסלואו?
עמר,
יום ההולדת שלי, עמר, תמיד מזכיר לי את שלך,
שלושה ימים מבדילים בין ימי ההולדת שלנו
תמיד כשהתקשרת לאחל לי, הוספת:
"לא לשכוח להתקשר ולאחל לי בעוד שלושה ימים"
מעבר לכל הזיכרונות שיש לי ממך,
וזה בכלל לא חשוב כמה זמן לא ראיתי אותך,
ראיתי בך הרבה יותר מבן דוד
היית לי חבר.
חבר שאני כל-כך מעריכה, מעריצה, וגאה בו.
אוהבת ובעיקר מתגעגעת.