22.2.13- ההספד של עידו אלקבץ |

עמר
"והיום מעל בימה זו, בשם הדור הצעיר ביותר במשפחתך בארץ ובחול, בשם תשעה עשר בני-דודיך ובשם עשרים ושניים בני בני דודך שפזורים על שלוש יבשות, אני מבטיחה כי מורשתך, מורשת עמר אלקבץ תעבור מדור לדור ותהיה נר לרגלינו תמיד".
מילים שקראה עמית אחותי (בת העשר אז) במלאת חודש לנפילתך.
ואכן עומד פה היום ארבע עשרה שנים אחרי אותו יום נורא . חייל קרבי במדי צ.ה.ל בחטיבת הנח"ל. ויודע שיש דבר כזה מורשת עמר אלקבץ.
הייתי ילד בן שבע, גדלתי והתבגרתי עם המורשת המיוחדת הזו.
טיילתי בטיולים לזכרך, הבטתי בהערצה על חבריך מהצופים "שבט שניר", על שותפיך לדרך בשנת השירות (בוגרי ההנהגה שלי) ועל רעיך לנשק החברים מהמסלול ומהיק"ל.
הצטרפתי לסיור אנדרטאות ברמת הגולן, על מנת להבין את הנושא כפי שנכתב במיכתבך על ההזנחה בתל פאחר.
צפיתי במשחקי הכדורסל לזיכרך, חזרתי הביתה עם חולצה ומדליה... זכרתי מפעם לפעם את השחקנים מהשכב"ג וממכבי רחובות. בחגים תמיד לפני הארוחה הזכרנו ונזכרנו בך ובמאכלים שאהבת.
במקום הזה עמדתי שנה אחר שנה בפורים וביום הזיכרון, ספגתי את המילים, את הזיכרונות ואת החוויות. מתוך ההספדים למדתי עוד פרטים על דמותך ואט אט הבנתי כמה גדול החלל שהשארת כשהלכת מאיתנו צעיר כל-כך, משמעותי וחפץ חיים.
שמעתי את שיריו של שלמה ארצי.
אני אוהד מושבע של הפועל תל אביב, אדום בנשמה (והכל בגלל אותו דרבי שהוקדש לך)
עברתי את כל מסלול הצופים חניך, מדריך, מרכז צעיר, שנת שירות ואפילו מרכז בוגר.
בכל מקום: בכיתה, בצופים, בשנת השירות ובצבא, חברי מכירים אותך ואת פועלך. ספר הזיכרון שלך מלווה אותי בכל מקום... הטקסים של ימי הזיכרון שהכנתי היו תמיד עליך.
לפני חודשיים בבוקרו של יום ראשון בדרך לבסיס קיבלתי שיחת טלפון, הייתה זו טליה בת כיתתי קצינה במחווה אלון "עידו...אני צריכה להכין את טקס ערב יום הזיכרון בבסיס, אני רוצה להכין את הטקס על הבן דוד שלך, אני מבקשת להיפגש עם הוריו."
ניתקתי את השיחה... כבשתי את הדמעות אבל בעיקר הרגשתי תחושה של גאווה תחושה של סיפוק וידעתי - מורשת עמר אלקבץ לעולם ועד.
בשרותי הצבאי כמעט כל יום מצאתי נקודות השקה אליך כחייל.
בתחילת הדרך כטירון פגשנו אב שכול, רוב חברי היו נבוכים וחששו מהמפגש, הבטתי עליהם וידעתי כמה כוח ועוצמה ספגתי מהוריך לאורך השנים.
אבי וחיה יקרים! מטרתכם ופועלכם לדאוג להנציח את עמר תהווה לי דוגמא ומופת לדבקות במטרה.
אני עידו אלקבץ עומד פה היום ומבטיח לכם: לאבי וחיה, לשירה, ורועי, לליקוש עומרי וגלי, למשפחתי שממשיכה להעמיד צאצאים ואפילו דור נוסף, להמשיך להעביר את מורשתך את דמותך, את האדם שהיית, את היותך פעיל חברתי, אוהב אדם, חובב טבע וטייל בשביליה של ארץ ישראל, לקחת אותך איתי לכל מקום שאלך.....