עמר,
בן דוד היית לי
בן דוד וחבר.
ועכשיו,
אתה כבר במקום אחר.
מהיר היית בחייך,
ומהיר עד מאד במותך,
לפעמים,
פשוט לא עמדנו בקצב
שהכתבת לנו ולעצמך.
לא השכלתי להבין
כמה אצה לך דרכך.
אך לפתע,
החיים הגדולים שהיו לך
נהיו קטנים, נעלמו ואינם.
לגדול לידך זו היתה פשוט מתנה,
והיום,
נשארו רק זכרונות
ותילי תילים של כאב
שמצאו להם מקום
עמוק עמוק אצלי בלב.
