בקשות קטנות על פתקים קטנים

לא היו לך אף פעם עיניים גדולות ולא דרישות מוגזמות, היית תמיד צנוע בבקשות שלך כמו גם בלבוש שלך, כשהצעתי לך כסף בדרך כלל לא היית צריך, כשכבר לקחת זה היה כשבאמת היית בלי פרוטה בכיס.
כשהייתי נוסע לחו``ל כל אחד היה מצייד אותי ברשימות.
אצל שירה ואמא היו אלה דפי פוליו. רועי שניסה להראות צנוע בדרישות שלו נתן פתק קטן אבל דחס לתוכו בלי סוף בקשות.
ואתה, כשלא היית צריך, לא ביקשת, וכשכבר ביקשת, היה זה בדרך כלל איזה דיאודורנט נעלי ספורט או איזה פליז. ואז היית מצייד אותי בפתק קטן ובו היית מפרט לי בדיוק מה אתה רוצה, הפירוט היה כזה שאי-אפשר היה לטעות: שם החברה, הצבע, המידה, צפיפות הבד... .
למרות שלא הרבית לבקש, אני לא זוכר נסיעה שחזרתי מבלי לקנות לך משהו.

אבא