היית מלח הארץ

גדלנו יחד במשפחות קרובות של שכנים וחברים. אנחנו, הילדים, צמחנו ונהיינו לגברים. יחד הלכנו לביה``ס היסודי והתיכון, יחד התבגרנו, אתה בתנועת ה``צופים`` וחלקנו בפעילויות אחרות. יחד הלכנו לצבא.
בספורט , ובמיוחד בכדורסל תמיד הצטיינת. כאביך, היית מעורב בכל הנעשה סביבך. גיבשת זהות פוליטית ודעות נוקבות לגבי הנעשה במדינה.
מידי שנה, בערב יום הזיכרון, היינו עולים יחד עם המשפחות למצבת הצנחנים כדי לעמוד דום לזכר הנופלים. אני נזכר איך בבית הספר הקראת את ה``יזכור`` ואת שמות הנופלים בטקס המרכזי בתיכון.
היית עמר, מלח הארץ, התנדבת לכל דבר: הובלת את שבט ה``צופים``,
יצאת לשנת שירות בהתנדבות עוד לפני הגיוס, שרתת בסיירת גולני, ולמרות בעיית בריאות התעקשת להמשיך במשימות קרביות.
הוריך, אכפתיים ודואגים, תמיד סמכו עליך.
לפני שבועיים הבאת אלינו ב``סתר`` דגים כדי להכין ארוחת הפתעה לאמך ליום ההולדת. כזה היית, בן מסור ואוהב.
אנו יודעים איזה קשר מיוחד היה לך עם משפחתך- אבי, חיה, שירה ורועי, שעבורו היית דמות הזדהות. עד כמה כולם אהבו אותך וכמה קשה להם הפרידה ממך.
השארת משפחה מלוכדת מאחוריך, שתצטרך למצוא כוחות לחיות עם הכאב ולהמשיך להתמודד.
לנו כל-כך קשה בלעדיך, אהבנו אותך אהבת נפש, נזכור אותך תמיד.

נועם הויזליך