האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

לעשות קצת נחת לסבתות

הסבתות שלנו היו חברות מאוד טובות. שתיהן לא בחיים יותר. בחייהן הן כל-כך רצו שנהיה חברים. היינו חברים טובים אך לא נמניתי על החברות האישיות שלו.

יום אחד הוא בא אליי והציע לי לקפוץ לרמלה לביקור סבתות . הוא לקח איתו מרק שחיה הכינה, ולפני שנכנסנו לסבתא שלו, הרגשתי פתאום את ידו על הכתף שלי. שאלתי אותו: ``עמר, מה העניין?`` אז הוא חייך אליי ואמר: ``מה איכפת לך? בואי נעשה להם קצת נחת``.
נכנסנו כמו איזה זוג, וכשסבתא שלו ראתה כך את שנינו היא קרנה, הייתה ממש מבסוטה.

קרן דביר

POWERED BY קידום אתרים
© 2024 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ