האדום נדף מכל פינה בחדר

האדום נדף מכל פינה בחדר

ההורים שלי ושל עמר חברים. כשהיינו ילדים היינו נפגשים בפיקניקים משפחתיים. גם בחופשות הקיץ בילינו הרבה בחוף הים. כילדים התחברנו מהר מאוד, ונוצרו בינינו קשרים חבריים שנמשכו לאורך כל השנים, אומנם לא נפגשתי עם עמר לעיתים קרובות, אך בבגרותנו דרכינו הצטלבו מדי פעם.
מהמפגשים בילדותינו אני זוכר את הפיקניקים בפארק הלאומי ברמת גן: אנחנו הילדים העברנו את רוב הזמן במשחקי כדורגל ובין משחק למשחק עמר לימד אותי לשחק שש-בש.
לפעמים, היינו מבקרים בחופשות אחד בביתו של השני, כשהגעתי לחדרו בפעם הראשונה, אני זוכר איך התפעלתי מהתמונות של שחקני הפועל תל-אביב שמילאו את חדרו... הקירות, דלתות ארון הבגדים שלו, דלת הכניסה לחדרו, הכל היה מכוסה בצילומים, גזרי עיתונים וסטיקרים של הפועל תל-אביב. האדום נדף מכל פינה בחדר, אי אפשר היה להתבלבל, ישר הבנתי איזה אוהד מושבע הוא של הקבוצה.

עמית גרוס