אנחנו עדיין מתיעצים איתך

שנה אחרי, וכל -כך מוזר לעמוד פה ולראות לאן דברים התפתחו.
מצד אחד, הכל אותו דבר וכואב ומצד שני, הכל כל-כך אחרת ושונה.
ואנחנו מוצפים בהמון געגועים אליך, ובזיכרונות יפים ממך. זיכרונות של טיול חנוכה, של ימי ששי בשבט, של היחס הכל-כך אישי שנתת לכל אחד ואחת מאיתנו. זיכרונות של הפיקניק השכבתי המפורסם, שכל-כך דאגת שיצא לפועל. איך התקשרת מהצבא לוודא שהכל מסודר, וביום הפיקניק, ישבת בדיוק במקום בו מוצבת היום האנדרטה לזכרך, וקבלת את פניו של כל אחד שנכנס לשבט, בבדיחה עליו או בכינוי שכבר הספקת להמציא לו.
אנחנו רוצים לספר לך מה קרה עם השכבה, בשנה האחרונה מאז שאתה איננו איתנו.
חלקנו הספיק להתגייס לצה``ל לתפקידים שונים, וחלק מאיתנו, יצא לשנת שירות – 12 חניכים, היית מאמין?
כשאמרת שעוד נצא במספר כזה, שהשבט עוד לא ידע כמוהו, תמיד צחקנו עליך, והיום, במבט לאחור, מסתבר שצדקת.
אנחנו עדיין מתייעצים איתך בכל מיני התלבטויות שעולות, אתה עדיין כל-כך חי עם כל אחד ואחת מאיתנו. בכל מקום שאנחנו נמצאים היום: בצבא, בשנת-שירות ובאזרחי, אנחנו נותנים מעצמנו הכל ובצורה הטובה ביותר, בדיוק כפי שחינכת אותנו, והכל מתוך אמונה שלמה במה שאנחנו עושים ומתוך אותה מחויבות גדולה שאנחנו חשים כלפיך, עמר.
חשוב לנו לומר לך, שכולנו חניכי ``עובדה``, מעריכים, מוקירים ומודים לך על התרומה הגדולה שתרמת לחיינו.
אוהבים, מעריכים ומתגעגעים.
 

חניכי שכבת עובדה