הדיסקים בחדר של עמר היו תמיד מאוד מסודרים, וכאשר הוא לא היה בבית, הייתי לוקח לי משם כל מיני דיסקים ומאזין להם. תמיד הוא היה עולה על זה שהתעסקתי לו עם הדיסקים, ועושה מזה עניין. יום אחד הוא החליט למספר אותם, על העטיפות הוא רשם מספרים, והוא סידר אותם בסדר עולה. אני כמובן לא ידעתי מזה. למרות שהשתדלתי להחזיר למקום כל דיסק שלקחתי, פה ושם התבלבלתי. הוא כמו איזה בלש, עלה מיד על עקבותי ורטן לעברי, ``שוב נגעת לי בדיסקים?`` לא הבנתי איך הוא תפס אותי. רק מאוחר יותר נודע לי שהם היו מסומנים.
מכל דבר שלקחתי לו הוא עשה עניין, אבל הוא? כמו מלך, לו היה מותר לגעת בדברים שלי חופשי, וכאשר אני הייתי מעיר לו, אז הוא היה מחייך את החיוך שלו ושואל ``אז מה קרה?``

רועי אל-קבץ