הוא לא היה המחזר האידיאל

את עמר הכרתי בצופים. אחותי היא בת גילו, ומהשכבה שלו בצופים. אני צעירה ממנו בשנתיים. היינו חברים כשהוא היה בסיירת גולני ואני הייתי בכתה י``ב.
כחבר, הוא לא היה המחזר האידיאלי. הוא לא השקיע מי יודע מה בחיזורים,ולמרות זאת טען תמיד שהוא המשקיען בין שנינו.
כשחגגתי את יום-ההולדת שלי, הוא צלצל ואמר שיש לו משהו בשבילי. הוא הגיע עם דיסק של רונית שחר. כל-כך התלהבתי ושמחתי שהנה הוא זכר, אמרתי לו: ``כל הכבוד``
והוא ענה לי: ``אמרת שאת אוהבת דיסקים, אז קניתי``
ואז הבנתי שזה לא יום ההולדת, אלא סתם בא לו להפתיע אותי...
פעם הוא בא אלי עם דיסק ואמר לי במין התלהבות שמאוד אפיינה אותו: ``את יודעת שיש שיר על מיכל שאוהבת לטייל``
חייכתי אליו ואמרתי לו שיפסיק להמציא לי שירים. ואז, הוא הביא לי דיסק של שלמה ארצי, והשמיע לי את השיר. כל-כך התלהבתי מזה שהוא השקיע. ``עד שמצאתי את זה...`` הוא אמר. כולו מתמוגג מעצמו.
הוא לא היה מאלה שמרעיף מחמאות תמיד כשביקשתי ממנו להגיד איזו מילה טובה, הוא היה עונה לי: ``אני מאוד חמוד``
היה לי קשה להוציא ממנו איזו אמירה של פירגון. פעם לפני שיצאנו שאלתי אותו מה ללבוש? אז הוא אמר לי: ``החולצה הירוקה שלבשת אז... היתה יפה``. ככה סחטתי ממנו באופן עקיף מחמאה.

מיכל גטניו