``המדריך לנימוסים``

אני נזכרת בכמויות האוכל שעמר אוכל, הייתי משתגעת מהתיאבון שהיה לו. הוא אהב מאוד לאכול, בעיקר אהב אוכל מרוקאי- קציצות עם כל מה שבא ליד אפונה, בצל עם צימוקים... כשהוא היה אוכל את המעדנים של סבתא חנה, העיניים פשוט זהרו לו.
כשאמא לא היתה בבית הוא היה נכנס למטבח ומכין לעצמו ארוחה צלחת מלאה קבבים, קופסת חומוס 3-4 פיתות, בקבוק קולה. הוא היה יושב ומחסל הכל. עם כל זה הוא אף פעם לא וויתר על קינוח. בדרך כלל היה מקנח בשוקולד מריר או בגלידה BEN AND JERYS
לפעמים הייתי לוקחת כפית ואוכלת גלידה מתוך הקופסא אז הוא היה
מעיר לי על צורת האכילה שלי. היה לו את הקטע של לחנך את כל העולם ``גלידה אוכלים מכוס ולא מהקופסא.`` הוא נהג לומר לי.
בארוחות של יום שישי, כשהוא היה מגיע מורעב, אחרי הכדורסל, והיה אוכל מהר, הייתי מעירה לו שיאכל לאט יותר, היה לו את הקטע שהוא היה מתחיל לאכול בכוונה ברעש עם כמה ``גרפסים`` בשביל להרגיז אותי. אז, הוא היה שוכח מהנימוסים שלו...
למרות המריבות והמתחים שהיו בינינו, ידעתי שכשאנחנו זקוקים אחד לשני ההתיצבות היא ודאית.
כשעבדתי כמלצרית ב``זולה`` נתקעתי פעם בלי מפתחות, השעה הייתה קרובה לחצות, הייתי חייבת עזרה התקשרתי אליו, הוא היה אז בתל-אביב עם חברתו מיכל, שניהם מיד הגיעו, פתרו לי את הבעיה ואני כפיצוי הזמנתי אותם לפיצה...

שירה אל-קבץ