האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

זה לא כל כך פשוט לדוג בים סוער

אורן חובב דיג. יש לו רשת של 50 מטר אורך. יום אחד החלטנו אורן עמר ואני לצאת לדוג בחוף פלמחים.

הגענו לחוף והתחלנו להתארגן לדיג. השיטה הייתה פשוטה, אחד נכנס עם הרשת למים פורש אותה, והשני עומד בחוף עם מקלות ואבנים מטיל אותם למים, כדי להבריח את הדגים פנימה לכיוון הרשת. זה עבד מצוין.

עשינו מכה של 200 דגים לפחות בפעם אחת. זה היה מדהים. כשגמרנו עם הדייג התישבנו לנו בחוף ניקינו את הדגים ועשינו סעודה עם צ`יפסים ובירות. ואז עמר ואני החלטנו לעשות את זה לבד.

יום אחד הוא הגיע אלי עם האוטו שלו ב – 5 בבוקר.

לקחנו את הרשת מאורן ויצאנו לדרך. הגענו לפלמחים. הים היה די סוער, ונזכרנו במה שאורן אמר לנו לפני שיצאנו: ``אם הים סוער, חבל על הזמן שלכם, אין טעם בכלל לנסות להכנס למים`` אבל כיוון שבפעם הקודמת הצלחנו לדוג כ-200 דגים, הרגשנו מנוסים מספיק בכדי להסתדר גם עם הים הסוער.

נכנסנו עם הרשת לתוך המים. זה היה סיוט להכנס עם רשת באורך 50 מטר לים סוער.

כמובן שעמר עמד עם הרשת במים, ואני התרוצצתי בחוף עם מקלות ואבנים, כשאני מנסה להבריח דגים לכיוון הרשת, אך ללא הצלחה.

ברור שלי, הוא לא נתן אפילו פעם אחת לעמוד עם הרשת במים, אני הייתי צריך להתרוצץ על החוף.

קצת לפני שהתחלנו להתייאש מכל העניין, הצעתי לעמר ללכת ולנסות לדוג במקום אחר.

אספנו את הרשת, וזזנו למקום קצת יותר עמוק וגם קצת יותר סוער. פרשנו אותה מבלי להבחין בסלעים שבמים. פתאום היא התרסקה על פני הסלעים והסתבכה לנו. אני הבנתי שהעניין אבוד. הצעתי לעמר לוותר על העניין, לעזוב את הרשת ולהסתלק. הוא היה נחרץ ולא הסכים בשום אופן.

אני לא מבין איך עשינו את זה. היינו בתוך המים כשעתיים, כמו שני לוחמי שייטת, נאבקים בגלים ומנסים לשחרר את הרשת מהסלעים. בסופו של דבר, יצאנו לחוף כששנינו מדממים וסחוטים, והרשת מלאה בקרעים.

עמר אמר לי שהוא לא יכול להחזיר לאורן את הרשת במצב זה, והוא הכריח אותי לשבת איתו ולתקן את הרשת. זה היה פשוט עינוי. שוב פרשנו את הרשת הענקית, התחלנו לקשור את הקרעים, כשכל הזמן הוא מתעלל בי ואומר לי שהוא יגיד לאורן שאני אשם בכל...

בסופו של דבר תיקנו אותה, ולי היה ברור שאני עם דגים ורשתות גמרתי לתמיד.

אורי רנצר

 

POWERED BY קידום אתרים
© 2022 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ