סידור גינה בשבת קומונות

יום אחד עמר בא אלי ושאל אותי אם גם אני, כמו אחותי אפרת, רוצה להמשיך בשנת שירות.

מי שמכיר אותי יודע כמה שנת שירות זה לא בשבילי.
כשניסיתי להתחמק מהעניין, הוא אמר לי: `` שמע, דברתי כבר עם חבר שלך עם דולף, בואו שניכם לקומונה בשבת. יגיעו גם חניכים מכל מיני שבטים שחושבים על שנת שירות, להכיר את החיים בקומונה``
הסכמתי וחשבתי לעצמי לפחות אני אראה את אחותי שגרה איתם בקומונה.
כששאלתי את דולף אם עמר הציע לו להגיע לקומונה למפגש חניכים, הוא בכלל לא ידע על מה אני מדבר.
בסופו של דבר, דולף ואני מצאנו עצמנו באותה שבת באור יהודה.
כשהגענו למפגש, חילקו את כל החברה ל-4 קבוצות. אותי הצמידו לחבר`ה מרעננה. דולף נעלם לי, וגם את עמר לא ראיתי.
וכך התחלנו באיזו פעילות, שלא כל כך עניינה אותי. אני מת להסתלק משם ובמקום להקשיב להסברים, אני עסוק בלאתר את עמר ואת דולף. וכך פתאום כשאני מציץ דרך החלון, אני רואה את שניהם עובדים בגינה, עודרים ושותלים...
שאלתי את דולף: ``מה זה?``
אז הוא עונה לי במין גאווה כזאת: `` אנחנו מכינים פה גינה``.
אני מסתכל על שניהם ותופס שבעצם עמר הביא אותנו לפה בשביל שנעזור לו לארגן את הגינה.
לא שנת שירות, לא מפגש שבת של קומונות, הוא היה צריך עזרה בסידור הגינה.

אופיר חממי