האתר לזכרו של עמר אל-קבץ

תודה על שנת השירות

את עמר אני מכירה מבית הספר, מהצופים ומשנת השרות. בכל מקום הכרתי פן אחר שלו.

אני לא אשכח איך עמר בא אלי והציע לי להצטרף אליו לשנת השרות.
היינו בכתה י``ב. עמר מרכז צעיר בשבט. עם סיומו של הפסטי-שני``ר (הפסטיבל השנתי של שבט שני``ר) בעיצומן של הדמעות וההתרגשות של הפרידה שלנו מהשבט, עמר ניגש אלי פתאום, כמו איזה פוליטיקאי שמנצל את המומנטום, ושאל אותי:
``אפרת, את יוצאת בשנה הבאה לשנת שרות?``
הסתכלתי עליו ולא הבנתי איך הוא נפל עלי עם השאלה הזו. האמת היא שחשבתי על זה לפני כן אבל לא ידעתי מה אני צריכה לעשות לצורך הענין.
הוא היה מאוד עניני ותכליתי. ``מה את עושה מחר?`` הוא שאל, ועוד לפני שהספקתי לענות לו, הוא המשיך ואמר: ``יש לי בשבילך הצעה שלא תוכלי לסרב לה, מחר בצהריים אני אתקשר אלייך.
עד אז לא הייתי עם עמר בקשר טלפוני, ופתאום הוא מתקשר אלי במין כזו רשמיות ואומר לי: `` תקשיבי חממי (כך הוא נהג לקרוא לי), הכרתי קבוצת אנשים שיוצאת לשנת שרות, זו לא קבוצה רגילה (שבה ההנהגה בוחרת את החברים שבקומונה) החברים בקומונה זו, בוחרים עם מי הם יצאו לשנת-שרות, ואני החלטתי לבחור בך``.
ועוד לפני שהספקתי לענות לו הוא אמר לי: ``היום אנחנו נפגשים בבית פיליפס-בהנהגה הארצית, אני בא ואוסף אותך, ניסע יחד ותכירי את החברים בקבוצה``
בדיעבד התברר לי שלא הייתי הראשונה שהוא פנה אליה באותה אמירה. יתירה מזו, לחברי הקבוצה הוא כבר הודיע שאני מצטרפת לקבוצה.
במהלך הפגישה הזו, כשעוד בקושי הכרתי את האנשים הוא שכנע אותי לחתום על דחית השרות לצה``ל.
כשיצאנו מהפגישה, אמרתי לו: ``שמע עֹמר, זה נשמע ממש מדהים, אבל תראה, אני עוד לא יודעת... אני עוד לא בטוחה... ``
אבל הוא היה נחרץ ואמר לי: ``אין תראה, אם זה נשמע טוב, יוצאים``. שאלתי אותו: `` אפשר לחשוב על זה?``,
והוא השיב: ``אין לך הרבה מה לחשוב``.
מבחינתי יצאתי איתו לשנת שירות מאותו רגע.
במהלך שנת השירות עבדנו המון יחד. אנחנו מאוד שונים באופי ולא תמיד היינו תמימי דעים בנוגע לכל מיני החלטות. לא פעם הלכנו ראש בראש. לקח לי זמן עד שהבנתי שאם עמר החליט משהו, גם אם אני לא כל-כך מסכימה, אין לי מה להתווכח איתו פשוט חבל על הזמן, הרי בסוף עושים מה שעמר מחליט.
כשסיימנו את שנת השירות, יצא לנו לבלות יחד ברחובות חודש. התיידדנו מאוד באותה תקופה, והפכנו לחברים מאוד טובים. היה לי ממש כיף איתו.
לאורך כל השנים חשבתי לעצמי מדוע הוא פנה דווקא אלי בבקשה להצטרף אליו לשנת השרות,
והאמת היא ששנת השירות היתה עבורי חוויה נפלאה. אחת מהגדולות והמשמעותיות שהיו לי בחיים. כל-כך רציתי להודות לו על כך, ולא הספקתי. אבל אני בטוחה שהוא הבין זאת והוא יודע.

אפרת חממי

POWERED BY קידום אתרים
© 2024 כל הזכויות שמורות למשפחת אל-קבץ