עמר ובעלי-חיים

עמר אהב מאוד בעלי-חיים וכל פעם הוא היה מגיע לקומונה עם איזו חיה אחרת. פעם חתולה, פעם כנריות ובסוף הכלבה – נור.
יום אחד הוא הגיעה עם שתי כנריות צהובות. מרחובות הוא הביא כלוב, הכניס אותן לתוכו, ובלילות כשהיה קר היינו מכסים את הכלוב.
פעם הגענו הביתה ומצאנו כנרית אחת מתה, כנראה מקור, והשנייה מפרפרת. בכדי להקל על צערה של הכנרית המפרפרת, עמר החליט להוציא אותה מהכלוב ולשחרר אותה בתוך חדר קטן – במחסן שהיה סמוך לחדר שלנו. כמובן שהוא דאג לסגור בחדר זה את החלון והדלת.
יום אחד כשחזרנו אחרי הצהריים לדירה, עמר נכנס למחסן כדי להחזיר את הציפור לכלוב והנה אין ציפור. עמר עשה מייד ברור. הוא החליט שמישהו ודאי פתח את החלון והכנרית עפה החוצה. לא עזרו כל הדיבורים, הוא היה בטוח שהיו אלה הבנות ששחררו את הציפור.
אחרי 3-4 חדשים, עמר קיבל מאופיר, האח המאמץ שלו, מתנה ליום ההולדת את הכלבה נור. בתקופות מסוימות היא הייתה כלבה די מעצבנת, ואז היינו מכניסים אותה להרגע במחסן.
יום אחד, כשנגשנו להוציא אותה מהמחסן, גילינו אותה פתאום יושבת ומשחקת עם הציפור...
עמר ואני ניסינו להסתיר את העניין מהבנות. ראשית בגלל שהאשמנו אותם בהעלמות הציפור, וגם לא רצינו שידעו שמתחת לארון במחסן הייתה ציפור מתה 3-4 חדשים.

יוני גרוס