עם מי יש לי הכבוד?

פעמים רבות היינו חוזרים למארג` עיון מאוחר בלילה. אחרי פעילות של יום שלם. לפעמים יצא לנו לחטוף משהו בדרך או שהיינו אוכלים אצל הצד``לניקים, אבל לפעמים היינו חוזרים ממש מורעבים, ואז מישהו מאיתנו היה צריך להגיע למטבח עם האוטו, להעיר את אחד הטבחים שיתן לנו כמה מצרכים. על פי רוב היינו מכינים לנו טוסטים ומשתיקים את הרעב.
פעם הגענו למארג`-עיון מאוחר בלילה. זה היה יום חורף קר. כולם עייפים מאוד ומתים מרעב. נכנסנו למיטות והתחיל המו``מ מי הולך להביא אוכל. יצא שעמר צריך ללכת. הוא ניגש אלי ואמר לי: ``אין מצב שאני הולך, מקסימום אני מוכן לדבר עם איזה טבח בטלפון שישלחו לנו משהו, נעשה איזו קומבינה...``
ואז אני רואה אותו ניגש לטלפון מרים את השפופרת ומחייג, אני יושב בצד ומקשיב. מישהו מהמטבח מרים בקול מנומנם:``הלו``
עמר :``שלום``
הטבח מחזיר לו בשלום, ואז עמר עושה את הקול הרציני שלו וממשיך: ``עם מי יש לי הכבוד בבקשה?``
השעה 1 בלילה, הטבח כמעט יצא מדעתו. בסופו של דבר נסענו שנינו למטבח. עמר כמובן נשאר באוטו ואני נכנסתי לקחת את המצרכים.

טל אנגלר